ו'. תאום עין-יד

הגדרה

תאום עין יד (או תפקוד קואורדינטיבי של כף היד -  In Hand Manipulation) :  

היכולת להזיז אובייקט קטן בתוך היד, בעזרת אגודל ואצבעות הנמצאות במנח המתאים ביותר להפעלת האובייקט. זהו מרכיב חיוני בפיתוח שליטה במוטוריקה עדינה.

תאום עין-יד תקין מאפשר לבצע פעילות ממוקדת מטרה הכוללת: תכנון, התכוננות ושלבים להשגת המטרה, זאת לעומת תנועת יד אקראית  ללא מטרה

תאום עין יד סימטרי: פעולות הדורשות שיתוף פעולה סימטרי של שתי הידיים, כמו מחיאות כפיים.

תאום עין יד אסימטרית : פעילות בה יד אחת פועלת ויד שניה מסייעת, כמו, גזירה או השחלת חרוז.

4 שלבים בתאום עין יד:

שלב ההושטה:  תנועה מכוונת של הזרוע וכף היד לקראת מטרה 

שלב התפיסה:  כף היד נפתחת והאצבעות נסגרות בתנועה מכוונת ובכוח מתואם

שלב ההפעלה (מניפולציה): תנועה קואורדינטיבית, מדוייקת ומתואמת על החפץ בעזרת כף היד והאצבעות

שלב השחרור: פתיחה קואורדינטיבית של האצבעות בזמן ובמיקום מדויקים

התפתחות תאום עין יד

 עד גיל 4 חודשים:

מעבר מרפלקסים לתגובות, יצירת קשר עין עם הסביבה, הושטת ידיים מקרית ולא מתואמת (קואורדינטיבית)

 4- 8 חודשים:

התפתחות ראשונית של קשר עין- יד, נשיאת משקל על כף היד והתחלה של תגובות קואורדינטיביות המאפשרות: נגיעה בצעצוע, תפיסת חפץ, העברת חפץ מיד ליד, ומשחק ממוקד מטרה כמו הקשת חפץ בחפץ, החזקת בקבוק וכו'.

 8-18 חודשים  (עד גיל שנה וחצי):

השלמת מיומנויות היסוד. הליכה, מלים ראשונות ומעבר ממשחק אקראי למשחק ממוקד מטרה: הכנסת חפצים או בדידים למיכל, השחלה טבעות , בנית מגדל קוביות  ומשחקי כדור.

גיל 2-3 שנים: 

פעילויות הדורשות תאום בין שתי הידיים כמו השחלת חרוז, אחזקת צבע, קריעת נייר ומשחקי כדור.  ופעילויות הדורשות ויסות כוח כמו דפדוף בספר, השחלת חרוזים, או אחיזת צבע.

 גיל 3-4 שנים:

רכישת מיומנויות קדם – למידה  כמו  משחקי כדור, נסיעה באופניים (מוטוריקה גסה) ציור עיגול, גזירת נייר במספרים (מוטוריקה עדינה), יכולת לנהל שיחה ולהקשיב לסיפורים (שפה ותקשורת) והשתתפות במשחקים עם בני הגיל (חיברות)

 גיל 4-6 שנים:

רכישת מיומנויות למידה המהוות בסיס לקריאה, חשבון ,כתיבה ותפקוד בחיי יום יום. מיומנויות המאפשרות רכישת יידע והשתלבות במסגרת הכיתתית. לדוגמא: העתקת  מספרים ואותיות ישרות, פתרון תרגיל פשוט ועצמאות בלבוש, נקיון ואכילה.

 מרכיבים בתאום עין יד 

1. המרכיב המוטורי – תנועתי: תנועה בכף יד ואצבעות.

2. המרכיב התחושתי – סנסורי: תחושה עמוקה ושטחית

3. המרכיב הקוגניטיבי – תפישתי: הבנה. 

המרכיב המוטורי כולל:

יציבה ושליטה של הגוף כנגד כח הכובד.

ייצוב בחגורת הכתפיים - המפרקים המרכזיים 

תווך במרפקים  המפרקים האמצעיים  

תנועה בכף יד ואצבעות במפרקים רחוקים  

 המרכיב הסנסורי =תחושתי

תחושה עמוקה: תחושת התנוחה (תחושה פרופריוצפטיבית)   ותחושת התנועה (תחושה קינסטית)   המתקבלות מהשלד ומתורגמות למידע לגבי התנוחה והתנועה של היד בחלל וביחס לחלקי הגוף השונים  ומידע לגבי התנוחה והתנועה של כף היד והאצבעות

תחושה שטחית: התחושה המתקבלת מן העור ומתורגמת למידע עדין ומובחן על: גודל, צורה, משקל, מרקם.

המרכיב התפישתי-קוגניטיבי:

תפישה היא תהליך שבאמצעותו מארגנים ומפרשים את הגרויים שקולטים מהסביבה החיצונית והפנימית, באמצעות החושים.  המרכיב התפישתי מאפשר:

תכנון וביצוע פעולות מוטוריות ברצף נכון. (תכנון מוטורי)

פירוש של גרויים הנקלטים מהסביבה החיצונית באמצעות חוש הראיה, וארגונם לכלל מידע. לדוגמא: הבנת ההבדל בין אותיות הפוכות (ג,ז)  ומספרים הפוכים (6,9)  

לסכום:

תיאום עין יד היא אחד מהמרכיבים המשמעותיים של קואורדינציה,  קואורדינציה (היכולת לחבר מספר תנועות פשוטות המבוצעות ע"י איברים שונים, לתנועה מורכבת אחת יעילה וחסכונית) מתבטאת בתאום בין מספר רב של תנועות ומרכיבים תנועתיים: תיאום עין -יד, שיווי משקל, דיוק, זמן תגובה ועוד.